היכן נעלמה מפלגת העבודה?

נובמבר 2010
לפני כחודשיים, כשהמתפקדים למפלגת העבודה בחרו בשלי יחימוביץ לתפקיד יו"ר המפלגה, הכריזה התקשורת בחגיגיות שנפל דבר בביצה הפוליטית בישראל. השמועות על מותה של המפלגה היו מוקדמות, כתבו בעלי הטורים, כעוף החול היא מנערת את האבק מכנפיה ובונה את עצמה כאלטרנטיבה לשלטון הימין. בהשפעת התקשורת האוהדת, הכריזו  אחדים מחבריי ובעיקר אחדות מחברותיי שבבחירות הבאות יתנו קולם למפלגת העבודה בזכות יחימוביץ. אלא שהשמחה הייתה קצרה. מאז אותו שבוע "סוער" בספטמבר, ובעיקר מפתיחת מושב החורף של הכנסת והצעות החוק הפאשיסטיות העולות בו מדי שבוע, נדם קולה של העבודה בכלל ושל היו"ר החדשה בפרט.
לא שמענו את יושבת ראש המפלגה יוצאת נגד התיקון לחוק לשון הרע (חוק ההשתקה) או נגד השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, או הצעה חוק השימוע לשופטים חדשים או חוק למניעת מימון עמותות  או נגד הצעת החוק לחסימת תרומות של מדינות לארגוני החברה האזרחית, או הצעת החוק לשינוי הגדרת המדינה (חוק הדרת הערבים) והרשימה ארוכה.
כדי לצאת ידי חובה מפרסמת יו"ר העבודה את התנגדותה לחוק ההשתקה באתר האינטרנט שלה שלבד מכמה גרופי'ס איש אינו קורא.  אפילו שם היא מסיטה את הביקורת מחברי הכנסת שיזמו את החוק אל המעסיקים הפרטיים והטייקונים שנואי נפשה: "חוק לשון הרע יהיה מכשיר קטלני ובלעדי בידי בעלי הון ותאגידים חזקים להשליט משטר של פחד" , כאילו המעסיקים הפרטיים הם אלה שיוזמים ומעבירים את החוקים האנטי דמוקרטיים האלה בכנסת. האמת היא כמובן שונה. מלאכת החקיקה המאיימת  לסרס את בית המשפט העליון, את התקשורת החופשית ואת ארגוני החברה האזרחית נעשית על-ידי ממשלת ישראל ולא על-ידי הטייקונים. מטעמים מובנים שולחת הממשלה שניים שלושה חברי כנסת ממושמעים וחרוצים כדני דנון, יריב לוין וזאב אלקין להציע את החוקים המסוכנים האלה. אבל שלא נטעה, ח"כים אלה פועלים בשם ראש הממשלה, שר החוץ ושר המשפטים שהחליטו להשתמש בדמוקרטיה כדי להחריב אותה וכדי להנציח את שלטון הימין לשנים רבות.
אלא ששלי יחימוביץ נזהרת לא לתקוף את הממשלה הימנית ביותר שהייתה כאן מעולם, ושאליה היא שואפת להצטרף לאחר הבחירות הבאות. משום כך היא נמנעת מלמתוח ביקורת כלשהי על נתניהו, על ליברמן ועל נאמן וזורקת בכל הזדמנות רפש על בעלי ההון. כך גם בעניינם של עובדי הקבלן. התעשיינים ומעסיקים אחרים במגזר העסקי אינם זקוקים לעובדי קבלן. מסגרת ההעסקה שלהם גמישה מספיק כדי להתמודד עם שינויים בצרכי כוח העבודה, גמישות שמאפשרת להם לנייד עובדים, לתגמל רק חלק מהם או לפטר אותם בשעת הצורך. הממשלה והמגזר הציבורי כולו שידיהם כבולות להסכמי העבודה עם ההסתדרות, הם אלה שמעסיקים אלפי עובדים באמצעות חברות כוח אדם העושקות את העובדים האלה.
כל אלה שהתפעלו מתחייתה של מפלגת העבודה, כדאי שיפנימו שבנושאים פוליטיים מרכזיים כמו שמירה על הדמוקרטיה, על הפרדת הרשויות ועל עצמאות מערכת המשפט, המפלגה בראשותה של  שלי יחימוביץ אינה טובה מהליכוד. היא מתייצבת כבר בעמדת זינוק שתאפשר לה לקפוץ על עגלת הקואליציה, ללא תנאים מוקדמים, מלבד שמירה על האינטרסים של עובדי חברת החשמל ונמל אשדוד. לא מאמינים? היכנסו לבלוג של שלי וחפשו התייחסות למערכת החקיקה הפאשיסטית המתנהלת בשנה האחרונה בכנסת שגב' יחימוביץ חברה בה. אפילו ציפי לבני, שאחדים מחברי מפלגתה שותפים להצעות החוק הסהרוריות האלה, יצאה בגלוי נגד כל אחד מהניסיונות להרוס את הדמוקרטיה באמצעות כלים דמוקרטיים ולגיטימיים. הכוכבת החדשה של האופוזיציה לעומת זאת, ממלאת את פיה מים. כדאי שהציבור יזכור זאת ביום שיידרש לשים פתק בקלפי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s