יוון – קיץ 2011

ספטמבר 2011
לפני כארבעה חודשים, במאי 2011, יצאו אלפי יוונים לרחובות במחאה על התנאים שהציב הבנק העולמי לחילוץ ממשלת יוון מפשיטת רגל מוחלטת. בסקר שפורסם באותו חודש הביעו 80% מהיוונים אי אמון במדיניותו של שר האוצר, מה שגרם לפיטוריו,  והביעו ספק ביכולתה של הממשלה להוביל  שינוי חיובי בכלכלה. 97% מהם הביעו חשש מפני אובדן מקום העבודה שלהם ומפני קריסת עסקים. כל זה קרה כאן, באגן המזרחי של הים התיכון, לא הרחק מישראל,  במדינה חברה באיחוד האירופי. ביוני הורד דרוג האשראי של יוון ל-CCC   – הדרגה הנמוכה ביותר בסולם. עד כדי כך היה המצב מייאש שמומחים באיחוד האירופי הציעו לממשלת יוון לצאת בהדרגה מאזור האירו ולשוב לדראכמה, המטבע המקומי.
 החדשות האלה והזיקה הישנה שלי למיתולוגיה ולפילוסופיה של יוון העתיקה –  ערש התרבות המערבית , המריצו אותי לייעד את חופשת הקיץ לסיור ביוון.   רציתי לגלות מהם מקורות הכעס של המפגינים המנפצים חלונות, כיצד מציעים מנהיגי המחאה לפתור את המשבר וכיצד מתמודד הציבור היווני הרחב, זה שאינו יוצא להפגין ברחובות אתונה, עם המצב הקשה. מלבד זאת, חופשה ביוון תעזור בוודאי לאושש את ענף התיירות שבקיץ זה סבל מירידה תלולה.   כך, יצאנו לדרך שבוע לפני שדפני ליף וחבריה תקעו יתד בשדרות רוטשילד בדרישה לצדק חברתי. עוד החלטנו, עודד ואני, להתחיל את  סיורנו  דווקא בסלוניקי, העיר הצפונית בעלת ההיסטוריה היהודית המפוארת, אליה לא הגענו בנסיעות קודמות.
 –
סלוניקי –עבר מפואר ושפל כלכלי בהווה
נהג המונית שהסיע אותנו משדה התעופה למרכז העיר, נתן לנו מבוא ליוון של קיץ 2011. מזלכם שהגעתם היום – אמר ניקו הנהג – כי מחר תהיה שביתת מוניות. ממשלת יוון, בניסיונה לצמצם במשהו את שיעור האבטלה הגואה, הכריזה שתעניק רישיונות ל-500 מוניות נוספות בעיר סלוניקי ובסביבתה. זאת, נוסף על 2,000 המוניות שכבר מתחרות על כל נוסע  ברחובות העיר הקטנה יחסית (900 אלף תושבים). כבר עתה יש בסלוניקי מונית לכל 450 תושבים בעוד שהיחס המומלץ על ידי האיחוד האירופי הוא מונית לכל אלפיים תושבים. ברור שהמוניות הנוספות ידללו עוד יותר את פרנסתם הדועכת של הנהגים הזועמים. ואכן, למחרת נתקלנו  בהפגנה מרובת נואמים לא הרחק מהמגדל הלבן שבצדו השני שוכנת שדרת האוהלים.
 –
האבטלה והמצב הכלכלי הקשה ניכרים היטב ברחובות הראשיים. מדי יום נסגרות חנויות, משאיות מגיעות להעמיס את התכולה ועל חלון הראווה מודבק שלט גדול: "להשכרה". בשלושת הימים שטיילנו בסלוניקי ראינו ארבע חנויות נסגרות ברחוב צימיסקי, רחוב הקניות הראשי של העיר.
 –
לרגלי המגדל  הלבן, הסמל המסחרי של סלוניקי, מצאנו מחנה אוהלים מוקף כרזות גדולות בכתב קירילי. בשעת צהריים חמה מרבית האוהלים ריקים ורק כמה פעילים יושבים בשמש היוקדת ועונים לשאלות העוברים ושבים. רובם אינם דוברים אנגלית או שפה זרה אחרת. כשביקשנו לשוחח עם דובר אנגלית הפנו אותנו ליוטה, צעירה דקת גו ונאה, עיתונאית ספורט בעבר ומובטלת בהווה, הנמצאת בכיכר  כבר 42 יום, מפרוץ המחאה בחודש מאי. יוטה מאירה לנו פנים ומסבירה בהתרגשות שהיא וחבריה שהקימו את המאהל מפגינים ונאבקים בדרך לא אלימה  בממשלה ובמערכת (The System) שעומדות למכור את יוון האהובה שלהם לזרים. לאחר שהסבירו יפה כל כך נגד מי ונגד מה הם מוחים, שאלתי מה כן? איך לדעתכם  צריכה הממשלה לנהוג כדי לצאת מהמשבר.  התשובות  שקיבלתי היו עמומות ולא כללו אפילו הצעה אופרטיבית אחת: "לא ניתן שיהרסו לנו את החלום", "אין עתיד בארץ הזאת", "בקרוב תמכור הממשלה גם את המגדל הלבן שלרגליו אנחנו מפגינים",  "כל מה שאנחנו רוצים זה משרות". כשסיפרתי על הרושם הקשה שעשו עלי החנויות הסגורות בכל חלקי העיר,  סיפרה יוטה שגם אביה סגר את העסק שלו כמה ימים קודם לכן.
 –
מפה לשם הצטרף אלינו אורחן, גבר בן 30, שהיגר מבולגריה לפני עשר שנים, נשא נערה יוונית ונולד להם ילד. לימים התגרש  הזוג והאם לקחה את הבן ועברה להתגורר ליד משפחתה בדרום. אורחן המובטל  אינו מסוגל אפילו לממן את הנסיעה מהצפון לדרום יותר מפעם בשנה.
 –
בערב סעדנו בטברנה  אליה נשלחנו על ידי  פקיד הקבלה כשביקשנו המלצה על מסעדה מקומית אותנטית. ואכן, היינו התיירים ביחידים בטברנה שהשולחנות שלה פולשים לסמטה ושני זמרים שרים ומנגנים שירים יוונים לפי בקשת הקהל. שני הצעירים השמחים בשולחן הסמוך האירו לנו פנים וברכו אותנו. התיירות, כך אמרו, חשובה לכלכלה היוונית והם מבקשים לעודד את התיירים ולהראות להם את יוון השבעה והעליזה. מיד קראו למלצר, הזמינו סיבוב נוסף של אוזו והרמנו כוסית לחיי יוון, לחיי ישראל ובזכות החיים הטובים. לשאלה – מה דעתכם על ההפגנות נגד הממשלה, ענו השניים שהם אינם מפגינים, אין להם טענות, כי "ביוון אפשר לחיות לא רע מכסף שחור (black money)".  כששאלנו היכן משיגים את הכסף השחור, השיבו בגילוי לב ובלא מורא שאחד מהם עובד במוסך והשני הוא DJ באחד האיים. מכאן ועד סוף הערב הזמינו אותנו השניים לשתייה , לגלידה ולהמשך הבילוי הלילי. מתברר שאי-תשלום מסים היא נורמה מקובלת בקרב העובדים העצמאיים וחלקם אינו טורח להסתיר זאת. גם חלק מהשכירים המועסקים על ידי הממשלה  חיים לא רע בזכות תנאים סוציאליים מפליגים עליהם אינם מוכנים לוותר עכשיו.
 –
חופי הזהב של חלקידיקי
ממזרח לסלוניקי, משתרע חצי האי חלקידיקי שמורכב משלוש אצבעות יבשה החודרות ללב הים האגאי ויוצרות מפרצים יפהפיים. קסנדרה, האצבע הראשונה, מסחרית מדי ועמוסה במלכודות תיירים והאצבע האחרונה – אתוס, היא רפובליקה נזירית שהכניסה אליה אסורה לנשים. בחרנו אפוא באצבע האמצעית סיטוניה שהומלצה על ידי שני הסועדים העליזים  מאמש.
 –
נסענו בכביש הצר לאורך החוף ועצרנו בSabbia Beach מלון ומסעדה ביתית השוכנים עשרים מטר מהים וחולשים על חוף פרטי ובר-חוף מגניב. את פנינו קיבל קוסטאס, בעל המקום, גבר כבן חמישים, בעל כרס נאה, וקרחת מתקדמת המסתיימת בצמה קטנה. קוסטאס מעסיק במסעדה ובחוף צעירות זרות חטובות. אלה מביניהן שיודעות אנגלית, עובדות כמלצריות וברמניות על החוף, פגשנו ארבע בנות עשרים מסלובקיה וצעירה מרומניה שבאו ליוון לחודשי הקיץ ומוכנות לעשות כל עבודה ובלבד שתהיה על חוף הים החסר להן כל כך במולדתן ושיוכלו לחזור הביתה שזופות עם שכר כלשהו. הן עובדות יחפות על החול, עורן שרוף שמש ולגופן ביקיני המכוסה בחלקו התחתון במכנסונים. גליה, שהאנגלית שלה אינה מספקת כדי לתקשר עם התיירים בחוף, הוצבה במטבח שם היא מפליאה בהכנת מאכלים. יד ימינו של קוסטאס הוא אנדריאס, צעיר יווני בלונדיני, חסון ושזוף העוסק באחזקה ובבנייה של מתקנים על החוף. קוסטאס, המגיע כל בוקר לחוף במרצדס ספורט, רודה בעובדות הצעירות ואינו מאפשר להן לצאת להפסקה במהלך היום או הערב. הוא יודע שאין להם אלטרנטיבה ושהאבטלה הגבוהה ביוון ובארצות המוצא שלהן מחזיקה אותן אצלו. השתכנו באחד החדרים מעל למסעדה הצופה פני הים והכפר הסמוך, אכלנו היטב והרבינו לשחות בים. כשביקשנו לשלם את החשבון בכרטיס אשראי, טען קוסטאס שהמכשיר מקולקל. מתברר שגם הוא לא משלם מסים ובכסף השחור קנה הן את המרצדס ואולי אף את אשתו הצעירה  שבאה מרומניה לעבוד אצלו בקיץ שעבר וכבר נושאת את תינוקו ברחמה.
 –
מצובו – אויר פסגות, מסורת ופרנסה אין
עיירת הקיט מצובו ( Metsovo) השוכנת בפסגת הרי הפינדוס, כ-30 ק"מ מזרחית ליואנינה נחשבת ליפה מבין כפרי הפינדוס. תושביה מתגוררים בבתים מסורתיים מוקפים מרפסות עץ ומחופים בגגות מאבן צפחה אפורה שהארכיטקטורה שלהם שונה מזו שראינו במקומות אחרים ביוון. חקירה קצרה העלתה שהכפר היה אחד ממעוזי הארומנים, מיעוט שהתגלגל מרומניה לבלקן והתיישב באזורי ההר של מרכז יוון בראשית המאה התשע-עשרה. במרכז כל כפר ארומני עומד עץ עתיק שמתחתיו נהגו להיפגש ראשי המשפחות המורחבות. הארומנים אינם יודעים כיצד הגיעו להתגורר במקום. הם רק יודעים שסביהם היו "צ'לניק" – בשפתם "אדוני הר" או "בעלי דיר".
בעיירה היפה הזו שכל פרנסתה על תיירות וייצור גבינות עזים, המצב הכלכלי בקיץ 2011 נואש. התיירים שנהגו להציף את הרחובות הצרים בעונת הסקי בחורף ובעונה החמה בקיץ, לא הגיעו השנה. היוונים שביניהם מחמת המיתון הקשה והזרים מדירים את רגליהם מיוון היבשתית בשל השביתות וההפגנות.  המסעדות, חנויות המזכרות ואלה המוכרות פסטה יוונית משובחת, יינות טובים, ריבות ואת הגבינות המסורתיות של המחוז, ריקות ומשוועות לקונים, ובעלי בתי המלון יושבים באפס מעשה. בשיחה עם צעירה המועסקת באחת מחנויות התיירים שמעתי מצד אחד גאווה  על עיירת מולדתה ומצד שני חוסר תקווה הנובע מהשפל הכלכלי אליו נקלעה ארצה.
 –
מצובו ידועה גם במטבח המעולה שלה והתבשילים המיוחדים לאזור הפינדוס מהם טעמנו חציל מבושל, כדורי בשר עם כרישה, ריבת בצל מתקתקה ויין משובח מהאזור.  כל זה בגלקסייה (Galaxias)   מסעדה ידועה שמציעה לאורחיה, ממש כמו מסעדות צמרת בצרפת,  חדרים אחדים בקומה השנייה. קיבלנו חדר רחב ידיים, מרוהט ברהיטים עתיקים, מחופה וילונות שנארגו באריגת יד, שטיחים מצמר עזים גס, ומפיות לבנות רקומות.  האירוח יכול היה להיות מושלם אלמלא נערכה באותו ערב בחצר המסעדה מסיבה רבת משתתפים לכבוד הטבלתו של תינוק בן למשפחה ותיקה ומיוחסת. את האורחים שימחה להקת חתונות שהשמיעה מוזיקה בווליום מוגזם עד אחרי חצות. הרעש הגיע עד קצה העיירה אך איש מלבדנו לא התלונן כי כל התושבים הוותיקים הוזמנו להשתתף בחגיגה.
 –
פארגה – נופש נפלא לזרים
שלא כמו במצובו ובסלוניקי, בפארגה העסקים פורחים. כאן לא מדברים על המשבר הכלכלי ולא מתייחסים בכובד ראש לגרעון הממשלתי. פארגה הייתה כפר דייגים שקט שהפך לעיירת קיט אופנתית בקרב עשירי אירופה. מאות בתי מלון קטנים וחדרים להשכרה מכסים את ההר וגולשים לרצועת חוף צרה ויפה. מפרצים נפלאים פרושים לרגלי המצודה הניצבת בראש ההר. סמטאות קטנות זרועות חנויות מכל הסוגים והמון נופשים, רובם זרים. כאן לא הצלחנו להשיג חדר במלון שהומלץ על ידיTripAdvisor  ונאלצנו להסתפק באכסניה מרוחקת יותר ולשלם מחיר גבוה יותר מזה שהועדנו לכך. ואין זה פלא, העיירה בת 2,500 התושבים מארחת כל לילה כעשרת אלפים נופשים מכל רחבי אירופה. המקום אופנתי ונחשב ועשירי אירופה מוכנים לשלם מחירים מופקעים תמורת הזכות להישרף בשמש היוקדת ברצועת החוף הצרה והצפופה. אלה אותם תיירים שמדירים הקיץ את רגליהם מאתונה, ממצובו וממקומות אחרים ביבשת לטובת האיים. אגב איים, כמה פעמים ביום יוצאת מפארגה הפלגה לאי קורפו הקרוב .
 –
אתונה – בלב הסערה
בצהרי היום, בחום של 35 מעלות, נראתה אתונה מעולפת. כך נראו גם קומץ הצעירים שפגשנו בכיכר סינטגמה מול בנין הפרלמנט כשהם מנסים לתפוס צל במה שנשאר ממחנה האוהלים שהקימו במהלך ההפגנות בחודש מאי. הם נתנו לנו להבין שהפעילות  בכיכר מתחילה רק  אחרי שקיעת החמה והציעו לנו לחזור אחרי שנסעד את ליבנו באחת מהמסעדות הקטנות הפזורות ברובע פלאקה הסמוך. ואכן, בשלושת הלילות הבאים הקשבנו, יחד עם אחרים לדיונים לא סוערים ולהרצאות שניתנו על ידי פעילי המחאה ועל ידי אנשי אקדמיה התומכים בהם. הדיונים נערכו אמנם ביוונית עיקרי הדברים תורגמו למען התיירים והעיתונאים המעטים שפקדו את הכיכר.  שוטרים ישבו באפס מעשה במרחק בטוח מהקהל,  מוכנים להיכנס לפעולה במקרה של התפרעות. הם לא שכחו את התפרצות הכעס בחודש מאי ואת האלימות שלוותה אז את ההפגנות.
 –
שוחחתי עם כמה פעילים שניהלו דוכני הסברה, חילקו פליירים, החתימו את העוברים והשבים על עצומות והסבירו את עמדתם… כאן, קיוויתי, בלב הסערה, במקום שבו תנועת המחאה התחילה, אשמע מהפעילים דברים ברורים יותר לגבי מטרות המחאה והאסטרטגיה שלה.  אולם התשובות שקיבלתי היו דומות למדי לאלה ששמעתי בסלוניקי. "אנחנו דורשים שינוי של כל המערכת הרקובה. רוצים דמוקרטיה אמתית". ומהי דמוקרטיה אמתית, שאלנו. "המשטר הייצוגי נכשל, המפלגות אינן ממלאות את תפקידן והפוליטיקאים מושחתים. צריך לכונן שלטון של העם, לא על ידי נציגיו אלא דמוקרטיה ישירה.  האזרחים שיתאספו בקהילות שלהם, ממש כמו באגורה הסמוכה לפני אלפיים וארבע מאות שנה, ידונו ויחליטו על כל דבר ועניין. קיימים מודלים דומים במקסיקו, בארה"ב ובכמה קומונות באנגליה". עד ששמעתי את הדברים במו אוזניי וקראתי אותם באתר האינטרנט של המחאה היוונית, לא ידעתי שאוטופיה חיה, בועטת ומלבלבת למרגלות האקרופוליס.
                                  
                                                                                                          דיונים בכיכר סינטגמה
כשמקשים עליהם ושואלים, טוב, ומה יהיה על הכלכלה? מה צופן העתיד לתריסר המרואיינים שלי שאיבדו את משרתם בחודשים האחרונים ולנשים העובדות בשתי משרות כי בעליהן פוטרו, אין להם תשובה.  לפתרון החוב הענק של המדינה,  הם מציעים שמדינות האיחוד האירופי יכריז על מורטוריום לשבע שנים שבהם תחזיר הדמוקרטיה החדשה את יוון למצב כלכלי סביר.
הפגנה למען המשט לעזה
עוד אני מאזינה לחזון האוטופי של המהפכה היוונית, והנה, במעלה הרחוב המוליך אל הכיכר, צועדים כמאתיים איש בקריאות קצובות, נושאים כרזות גדולות, דגלי יוון ודגלי פלסטין המוכרים לנו, כשמסביבם שוטרים המפנים להם את הדרך ושומרים על הסדר. ההפגנה קראה לממשלת ישראל להסיר את המצור מעל עזה ולממשלת יוון קראה להתיר לספינות לצאת למשט השני, זה שלא יצא בסופו של דבר. לא הספקתי להתקרב ולשוחח אתם והאמת היא שקצת חששתי להזדהות כישראלית בחברתם. אבל הניגוד בין התהלוכה הנמרצת של תומכי הפלסטינאים לבין המפגינים העייפים בכיכר סינטגמה, היה די מייאש. כאן מתדיינים חולמים אנארכיסטים שאין בידיהם פתרון מעשי למשבר המדיני-כלכלי של מדינתם ומנגד צועדים אנשים היודעים בדיוק מה הם רוצים ופועלים במרץ ובנחישות להשיג את מבוקשם, גם אם בינתיים בלא הצלחה רבה.
בסוף המסע היווני, בדרכנו הביתה דרך נמל התעופה של אתונה, לא היה מנוס מלערוך השוואה נוספת. טרמינל 3 הרחב והיפה שלנו יכול להתקנא בשירותים המובנים מאליהם שמספק נמל התעופה של אתונה שנבנה לפני עשר שנים לכבוד האולימפיאדה. אפילו בימים אלה, של שביתות והפגנות, על סף פשיטת רגל כלכלית, חדרי השירותים בטרמינל מצוחצחים ומצוידים במגבות נייר. מתי נזכה לזה גם אצלנו? לפני דלפקי הבידוק של אלעל משתרך תור ארוך. בזמן שדיילת אלעל מטפלת בנוסע אחד, בדלפק הסמוך  שילחה דיילת הקרקע של אולימפיק לדרכם כבר שלושה נוסעים והיא מחייכת לקראת הנוסע הרביעי. לידיעת רשות שדות התעופה בישראל.
Posted 24th September 2011 by

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s