ביבי מלך ישראל

אז מה בדיוק ההבדל בין הספינה הנשיאותית של ינוקוביץ לבין המטוס עם המיטה המעופפת של נתניהו? הרי בשני המקרים אושרו ההוצאות כחוק והכסף זרם לא לכיס הפרטי אלא למותרות מנקרות עיניים של מנהיגים המשוכנעים שימשיכו לכהן בתפקידם עד עולם.

בימים האחרונים מרבה התקשורת לעסוק במשפט הולילנד ובמילים הקשות בהן תאר השופט דוד רוזן את המורשעים: "מקבלי השוחד מעוררים יחס של תיעוב… הנוטל שוחד הנו בבחינת בוגד באמון שניתן בו… אין דין עבריינים שנולדו למצוקה כלכלית כדין נאשמים המשתייכים לעלית החברתית והכלכלית… שמנה וסלתה של הארץ". באותה עת מתרחשת מחוץ לכותלי בית המשפט  שערורייה גדולה יותר של מעילה באמון הציבור ובכיסו לא מצד ראש ממשלה לשעבר אלא של ראש ממשלה מכהן הנמנה אף הוא על שמנה וסלתה… להמשיך לקרוא

בבית ספרנו: ציד מכשפות בקרית טבעון

ביום שהנהלת אורט זימנה את המורה אדם ורטה לשימוע לפני פיטורין, ישבנו ארבע חברות לא צעירות בבית קפה ותכננו מפגש מחזור של בוגרי  התיכון ע"ש גרינברג בקריית-טבעון (רשת אורט לא הייתה אז בתמונה). חיים גרינברג, סופר, פובליציסט ומנהיג ציוני סוציאליסטי שעל שמו קרוי בית הספר, היה ודאי מתהפך בקברו בשמעו על ציד המכשפות במוסד המנציח את שמו. כשסיימנו את בית הספר בשנות השישים לא פיללנו שכעבור חמישים שנה נתבייש במוסד בו רכשנו דעת ובו בילינו ארבע שנים יקרות של נעורינו.   להמשיך לקרוא

תביאו שניים, תביאו שלושה ילדים

כל ילד שלישי בישראל גדל בעוני. שינוי בגובה הקצבאות לא יהיה פתרון נכון. מה שצריך להשתנות הוא המבנה שלהן – צמצום הדרגתי של הקצבאות מהילד הרביעי ואילך תוך הגדלת סכום הקצבה המשולמת עבור שלושת הילדים הראשונים במשפחה 

פעם, לפני עשר ועשרים שנה, כשעורנו היה פחות עבה, חולל דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי סערה זוטא שהעסיקה את התקשורת ואת המערכת הפוליטית יותר משבוע. דוח העוני לשנת 2012 שפורסם השבוע וגילה שאחד מכל שלושה ילדים בישראל גדל בעוני, נדחק למקום הרביעי או החמישי במהדורות החדשות של אותו ערב ונעלם כעבור יום. ועוד באותו נושא, לרגל יום העוני הבינלאומי שחל בחודש שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוואה בינלאומית  ממנה עולה ששיעור העוני בקרב ילדים בארץ גבוה פי שניים מהממוצע באיחוד האירופי. העובדות המצערות הללו אינן חדשות אולם כל פעם שהנתונים מתפרסמים שחור על גבי לבן, אנחנו מופתעים  מחדש.  איך יתכן  שבמדינת ישראל עם תעשיית הי-טק מתקדמת, שיא בפרסי נובל ואבל לאומי על מותו זמר העם,  שליש מהילדים גדלים בעוני? להמשיך לקרוא

מחוץ לקואליציה ובכל זאת זוכים בתקציבים שמנים

יולי 2013

מה גורם לפוליטיקאים מכל גווני הקשת להמשיך להמטיר על המגזר החרדי הקצבות ותמיכות שקבוצות אוכלוסייה אחרות יכולות רק לחלום עליהם? איך הפכו יאיר לפיד – תקוות החילוניים והרב פירון, תקוות מערכת החינוך, לשבויים בידי המפלגות הדתיות, ממש כמו נתניהו וגדעון סער לפניהם?

מיד כשהתיישב על כיסא המיניסטר שכח יאיר לפיד את מסע 'השוויון בנטל' שהעניק למפלגתו 19 מנדטים ואפשר לו להיכנס לממשלה "בלי החרדים" כדרישתו.  מהר מאוד התחבר לפוליטיקה הישנה ולמרות שהמפלגות החרדיות גורשו לאופוזיציה, נראה שה-DNA  שלהן ממשיך לקנן בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה.

לפני שבועיים החליטו השרים פירון ולפיד להקפיא את הקיצוץ המתוכנן בשיעור של כ–25% בתקציבי רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה. החלטה זו בצרוף תוספות שונות ומשונות שניתנו במהלך 2012 הגדילו את תקציב רשת החינוך של ש"ס ב-50%!  לעומת 2011 ואת תקציבי החינוך של יהדות התורה בשיעור דומה. זאת, בשעה שתקציב משרד החינוך כולו גדל ב-12% בלבד. להמשיך לקרוא

מבשרת פקוקה ונצורה

כתבה ראשונה בסדרה על איכות החיים במבשרת                                                                                                                                                                                                                                          

מבשרת ציון, הפרבר ההררי היפה של ירושלים שמתפרס על הרכס משני צדי כביש מס. 1 נראה מרחוק כמשכנו הפסטורלי של העשירון העליון. ואכן, רבים וטובים עקרו לכאן מעיר הקודש, בעיקר חילונים שמאסו בלכלוך, בכפייה הדתית ובהשתלטות החרדים על רוב שכונות העיר. בין היתר מתגוררים במבשרת סופרים ומשוררים, שרים וחברי כנסת, שופטים, פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ורופאי הדסה. אלא שלהפתעת המהגרים שזה מקרוב באו, מרבית החוליים של עיר הקודש רודפים אותם גם במבשרת ומלבד ההנאה מהגינה הקטנה באחורי הבית, איכות חייהם לא השתפרה במידה רבה.

 נתחיל בבעיות התנועה.

פקק אופייני בין כיכר חלילים לכיכר החורש

להמשיך לקרוא

סיפור אחר על הטרדה מינית

לא באתי להגן על העיתונאי החרמן שאינו יודע גבולות. אין ספק שהוא הביא את הצרה הזו על עצמו. אלא שפרשת רוזן מתחברת לתרבות הקורבנית המשתלטת על כל תחומי החיים כאן. בנות, אל תתנו להפוך אתכן לקורבנות. הרשו לי להזכיר לכן: יש דרכים שונות להתמודד עם מחזר עקשן או גס רוח

 5.5.2013

כמה טוב שהתקשורת מספקת לנו מפעם לפעם שערורייה עסיסית כמו פרשת ההטרדות המיניות של עמנואל רוזן. נמאס לשמוע חדשות מדאיגות ומעוררות חרדה כמו הגרעין האירני, פעולות תג מחיר והגרעון בתקציב המדינה. מגיע לנו קצת בידור ואין כמו מראה גלדיאטור מתבוסס בדמו בזירה כדי לשובב את לבנו וכיף לקרוא על מצעד הנשים הצעירות שבאות באיחור מה ובעילום שם כמובן, להתוודות על הטרדות כאלה או אחרות.  שלא תהיה טעות, לא באתי להגן על העיתונאי החרמן שאינו יודע גבולות. אין ספק שהוא הביא את הצרה הזו על עצמו אלא שפרשת רוזן מתחברת לתרבות הקורבנית המשתלטת על כל תחומי החיים כאן. להמשיך לקרוא

מי אתה מעמד הביניים?

30.4.2013

לא עובר שבוע ללא כותרת או נאום המעלה על ראש שמחתנו, או יותר נכון – דאגותינו, את מעמד הביניים. זה התחיל במחאה החברתית של קיץ 2011 והמשיך במערכת הבחירות לכנסת כשהמועמדים התחרו ביניהם מי ייטיב יותר עם אותה קבוצה נבחרת שרבים כל כך מרגישים שייכים אליה, גם אם טעות בידם.

 נהוג לחלק את החברה לשלושה מעמדות כאשר מעמד הביניים נחשב לעמוד התווך שלה. הראשון שהעלה אותו על נס היה אריסטו שראה במעמד ביניים רחב ומשגשג ערובה לקיומו של משטר דמוקרטי והטיל עליו לתווך בין העשירים לעניים. אלפיים שנה מאוחר יותר ניסח הסוציולוג מקס ובר תאוריה של ריבוד חברתי המבוססת על מעמד כלכלי, סטטוס חברתי ועוצמה פוליטית. לימים, לאחר קריסת ברה"מ והתבססותה של השיטה הכלכלית הקפיטליסטית במרבית הארצות, הפכה חלוקת החברה לשלושה מעמדות על פי רמת ההכנסה למקובלת ביותר.

 מקובל להגדיר את מעמד הביניים כמשקי-בית שגובה הכנסתם בשיעור 75% – 125%  מן ההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית (מושג כלכלי שמשקלל את מספר הנפשות במשפחה). הכנסה חציונית היא זו שלמחצית ממשקי הבית הכנסה גבוהה ממנה ולמחציתם הכנסה נמוכה ממנה. מעמד ביניים רחב מבחינת מספר משקי-הבית המשתייכים אליו ומבחינת משקלם בעוגת ההכנסות מעיד על חברה שוויונית יחסית. מעמד ביניים צר יכול להעיד על חברה מקוטבת  אשר מצד אחד יש בה עניים רבים ומצד אחר עשירים רבים. נוסף על כך, משקל גבוה יחסית של מעמד הביניים מעיד על רמה גבוהה של צריכה פרטית שהיא אחד ממנועי הצמיחה של המשק.  מחקרים העלו כי בהשוואה למעמדות האחרים, המעמד הבינוני הוא שמגדיל את הצריכה של  מוצרים ושירותים כאשר רמת ההכנסה שלו עולה.

מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך סקרי הכנסות של הלמ"ס
מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך סקרי הכנסות של הלמ"ס

הלוח מציג נתונים לגבי משקי בית של שכירים בלבד אבל כיוון שאלה הם הרוב הגדול של  משקי הבית בישראל ניתן לראות בו אומדן טוב לגודלו של מעמד הביניים ולהתכווצותו בשני העשורים האחרונים. חלק ממשקי הבית שנפלטו ממנו עלו למעמד הגבוה ואחרים מצאו עצמם גולשים למעמד הנמוך או אפילו לעוני.

 מעמד הביניים עובר באחרונה תהליך התכווצות, לא רק בישראל אלא גם בארצות אחרות כגון ארצות הברית, הולנד, בריטניה ואוסטרליה. מסיבה זו התפתח באחרונה מודל מרחיב של מעמד הביניים שכולל משקי בית שהכנסתם נעה מ-75% עד 200% מההכנסה החציונית.  מודל זה אומץ ע"י הבנק העולמי ומשמש גם את מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

 

שכירים, עצמאיים ואלה שאינם עובדים.
שכירים, עצמאיים ואלה שאינם עובדים.

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על פי ההגדרה המרחיבה של מעמד הביניים

 השוואה בינלאומית של חלוקת ההכנסות מציגה תמונה עגומה אף יותר. גודלה של קבוצת האמצע בישראל נמוך באופן משמעותי ממשקל מעמד הביניים במרבית הארצות. במדינות סקנדינביה, למעלה מ-60% ממשקי הבית שייכים למעמד הביניים. אפילו באיטליה ויוון שהכלכלות שלהן מדשדשות בשנים האחרונות, מעמד הביניים גדול יותר מאשר אצלנו.

שיטה אחרת מחלקת את החברה לקבוצות לפי עשירוני הכנסה. מעמד הביניים מוגדר על פי שיטה זו בין העשירון הרביעי לשביעי (40% ממשקי הבית)  או בין השלישי לשמיני (60% ממשקי הבית). מודל זה מציג את חלוקת ההכנסות בין קבוצות אוכלוסייה קבועות בגודלן ומודד את השינויים בחלוקת העוגה על פני זמן.

 

מקור:  אתר MAKO על פי נתוני הלמ"ס
מקור: אתר MAKO על פי נתוני הלמ"ס

חשוב לזכור שכל המודלים הללו מתייחסים אך ורק להכנסות שוטפות ואינם מתחשבים כלל בבעלות על הון: בניירות ערך, בשוק הנדל"ן, בחו"ל ומירושות. לכן הנתונים על המעמד הגבוה לוקים ככל הנראה בחסר ומחמיצים חלק ניכר מעושרם של העשירים.

 מפילוח הקבוצה לפי ענפי כלכלה עולה כי כ-30% מבני מעמד הביניים (אזרחים שהכנסת משק הבית שאותו הם מפרנסים נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית למשק בית), עבדו ב-2010 בשירותים ציבוריים. מדובר בעובדי מדינה, מורים וגננות, עובדי בתי חולים, שירותי הרווחה, הרשויות המקומיות והמגזר השלישי. כל אלה עשויים להיפגע מקיצוץ בתקציב המדינה – במיוחד קיצוץ המלווה בהורדת שכר או בצמצום עובדים.   במקביל, בין 1992 ל-2010 חלה ירידה חדה במספר העובדים בתעשייה ובחקלאות מקרב מעמד הביניים.

 שלא כמו בשטרות החדשים, אצלנו אין אפליה

נוהגים להאשים את המדברים בשם המעמד הבינוני שהם מייצגים בעיקר ותיקים ואשכנזים.  הדוח של מרכז אדווה מצא שבעשורים האחרונים חל מהפך בקשר בין מוצא למצב כלכלי. ניתן לראות כי הקשיים של העולים שהגיעו מארצות האסלאם בשנות ה-50 כבר אינם משפיעים על מצבם הכלכלי של צאצאיהם. בשני העשורים האחרונים, זינק שיעור בני המעמד הגבוה שהוריהם עלו מארצות האסלאם מ-24.9% ל-45.3% מכלל האזרחים שמשתייכים לקבוצה זו. בהתאם, ירד שיעור ה"מזרחיים" ששייכים למעמד הנמוך ולמעמד הבינוני.  תהליך דומה אך מהיר יותר עובר על יוצאי ברית המועצות לשעבר. חלקם בקרב המעמד הבינוני והמעמד הגבוה, עלה במקביל לירידה בחלקם בקרב המעמד הנמוך.

 מתברר אפוא שריקי כהן מחדרה עם הכנסה של "קצת יותר מ-20,000 ₪"  מגרדת את העשירון התשיעי ועל פי כל ההגדרות שוכנת לבטח במעמד הגבוה. מה שמוכיח ששר האוצר שמשקיף על כולנו ממרום העשירון או המאיון העליון צריך להתחיל ללמוד את הנתונים. לא יזיק אם יצא מהרשת החברתית (הרי מהכנסת הוא כבר יצא) למסע לא רק בין חדרה לגדרה אלא גם בין דימונה לקריית שמונה. רק כך ישמע, לא רק  את תלונותיו של מעמד הביניים, אלא בעיקר את חברי המעמד הנמוך שחיים מתחת לקו העוני או מעט מעליו.