כשצפיתי אמש בהפגנה הסוערת של הצעירים האתיופים בכיכר רבין, הרגשתי שאני צופה באירוע מכונן בתולדות המחאה של המקופחים. ההפגנה האלימה והמתוקשרת הזו תיזכר גם כציון דרך בדרכה של הקהילה האתיופית שהתבגרה השבוע כשהפגינה תודעה קהילתית-מעמדית מול רשויות המדינה. הצעירים האתיופים שהפגינו בנתיבי איילון והתפרעו בכיכר רבין קראו בריש גלי: לא עוד! לא מוכנים לסבול גזענות; לא מוכנים לסבול אפליה בחלוקת המשאבים והדרה ממרכזי הכוח. אנחנו דורשים שוויון. לא בטוח שההפגנה תצליח לחולל שינוי אצל הפוליטיקאים שהזיעו אמש כהוגן אבל אם הצעירים האלה לא יחוו שינוי, קרוב לוודאי שיחזרו לחסום את נתיבי איילון או את הכניסה לירושלים בהזדמנות הראשונה.
במחשבה תחילה 