יולי 2013

מה גורם לפוליטיקאים מכל גווני הקשת להמשיך להמטיר על המגזר החרדי הקצבות ותמיכות שקבוצות אוכלוסייה אחרות יכולות רק לחלום עליהם? איך הפכו יאיר לפיד – תקוות החילוניים והרב פירון, תקוות מערכת החינוך, לשבויים בידי המפלגות הדתיות, ממש כמו נתניהו וגדעון סער לפניהם?

מיד כשהתיישב על כיסא המיניסטר שכח יאיר לפיד את מסע 'השוויון בנטל' שהעניק למפלגתו 19 מנדטים ואפשר לו להיכנס לממשלה "בלי החרדים" כדרישתו.  מהר מאוד התחבר לפוליטיקה הישנה ולמרות שהמפלגות החרדיות גורשו לאופוזיציה, נראה שה-DNA  שלהן ממשיך לקנן בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה.

לפני שבועיים החליטו השרים פירון ולפיד להקפיא את הקיצוץ המתוכנן בשיעור של כ–25% בתקציבי רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה. החלטה זו בצרוף תוספות שונות ומשונות שניתנו במהלך 2012 הגדילו את תקציב רשת החינוך של ש"ס ב-50%!  לעומת 2011 ואת תקציבי החינוך של יהדות התורה בשיעור דומה. זאת, בשעה שתקציב משרד החינוך כולו גדל ב-12% בלבד. להמשיך לקרוא ←

5.8.2012

פעילי המחאה החברתית מהקיץ שעבר חברו אמש לתנועה למען שוויון בנטל בהפגנות מעוטות משתתפים נגד המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת נתניהו. כאילו לא היינו בסרט הזה בקיץ שעבר, כאילו לא ביקרנו במאהל הפריירים ולא חזינו בסוף יוני במופע פרוע במיוחד לפתיחת עונת קיץ 2012.

מה השיגו המחאות האלה עד כה?

העלאה מתוכננת של המע"מ שתפגע בעיקר בעניים, העלאה חדה במחיר הדלק שפוגעת במעמד הביניים (או במה שנשאר ממנו), העלאה של מס הכנסה שתכווץ את ההכנסה הפנויה, קיצוץ צפוי בקצבאות הילדים שיכביד עוד יותר על משפחות צעירות ובתור פרס ניחומים – חינוך חינם לפעוטות בני 3-4  עם גננות מעטות מדי בכיתות גן צפופות. כל אלה ברמת המיקרו. וברמת המקרו – בתוך שנה הידרדרה כלכלת ישראל ממשק צומח ומאוזן יחסית למשק הסובל מגרעון תקציבי מפחיד וגולש באטיות למקום העגום בו נמצאות היום יוון, ספרד ומדינות נוספות באירופה. ומה השיגו הפריירים שדרשו גיוס לכל? ועדה (איך לא) שהתפרקה ותכנית "גיוס" גרועה ויקרה פי כמה מחוק טל.

לא לתוצאות כאלה פיללו פעילי שתי התנועות והאלפים שהצטרפו אליהם. מן הראוי שיעצרו לרגע ויחשבו כיצד להפוך את המחאה לאפקטיבית יותר, כיצד משיגים לא רק אהדה ציבורית וחשפה תקשורתית אלא גם ובעיקר תוצאות. הן בנושא  הצדק החברתי והן בסוגיית גיוס החרדים מינה ראש הממשלה ועדות ללא כוונה אמתית ליישם את המלצותיהן. ועדת טרכטנברג הוציאה מתחת ידיה המלצות נכונות שרק קצתן אומצו על ידי הממשלה,  ואילו בסוגיית גיוס החרדים קיבלנו מרקחת קואליציונית גרועה יותר מחוק טל שנגדו הוגשה העתירה לבג"צ.

 צריך להודות אפוא שתנועות המחאה החביבות האלה לא השיגו דבר זולת "שינוי התודעה" של חלק מהציבור. למרבה הצער שינוי זה לא חדר לתודעתם של מקבלי ההחלטות. אלה מינו ועדות מלומדות, זרקו לקהל כמה סוכריות שחלקן התאדה בתוך שנה (מסים מופחתים על מכוניות קטנות ונקיות, קיצוץ בבלו על דלק) והשתמשו בדרישות המחאה כתירוץ לפריצת מסגרת התקציב לטובת… המתנחלים, החרדים והלובי החזק של מערכת הביטחון.

הדרך הנכונה להתמודד עם המשנה הכלכלית והפוליטית של ממשלת נתניהו היא לדרוש שינוי בחלוקת העוגה בצד צעדים להגדלתה. בסוגיית הגיוס אפשר לבחון מתן פטור מלא לחרדים תמורת חיסול כל התמיכות והקצבאות לישיבות, לאברכים ולמוסדות חינוך שאינם מלמדים מקצועות ליבה.

העלאת יעד הגרעון עליה החליטה הממשלה לפני שבועות ספורים, פירושה הגדלת האוברדרפט הלאומי. היא איננה משנה את סדרי העדיפויות ואיננה מבטיחה שכספי ההלוואות שהממשלה נוטלת יוקצו למטרות ראויות.  מה שהיה הוא שיהיה: קבוצות בעלות כוח פוליטי ימשיכו לקבל את חלקן ואף יגדילו אותו ואילו הצעירים שמשרתים בצה"ל, שעובדים ומשלמים מסים, ימשיכו לשאת בעול ולראות כיצד המקורבים – החרדים, המתנחלים, אנשי מערכת הביטחון (לא כולל חיילים בשרות חובה המשתכרים 352 ₪ לחודש) ממשיכים לדרוש ולקבל את חלקם מהעוגה.

 צדק חברתי פירושו חלוקת משאבים שוויונית יותר וחלוקה זו כרוכה, מה לעשות,  בקיצוצים מכאיבים לאלה שהתרגלו לקבל יותר. על תנועות המחאה להיות ממוקדות יותר בדרישותיהם ולא להסס להציע מקורות מימון לכל אחת מהן. אין כנראה מנוס מעימות  עם הקבוצות החזקות שמעולם לא מקצצים להן דבר. בהזדמנות זו, כדאי גם להכות על חטא ולאמץ, באיחור של כמעט שנה, את מסקנות ועדת טרכטנברג שלא רק המליצה על צעדים להגברת השוויון אלא גם לא היססה להצביע על בורות השומן ועל המקורות הראויים למימון המלצותיה.

ספק רב אם צה"ל באמת זקוק לתוספת של אלפי חיילים חרדים חסרי מוטיבציה וחסרי השכלה במקצועות הליבה. בג"ץאמנם קבע ובצדק שחוק טל אינו חוקתי ומפלה אבל אם  יגייסו אותם בכפייה, צה"ל שכבר היום מתחרד משנה לשנה, עלול לצאת מופסד. הם ידרשו מזון גלאט כשר, הפרדה מוחלטת בין חיילים לחיילות, חופשות מורחבות בחגים ותנאים שונים ומשונים. אם הגיוס יידחה לגיל 21 כמו בתכנית שחר, יקבלו החיילים החרדים משכורת חודשית בשעה שהחיילים האחרים יקבלו קדחת.

הבעיה האמתית היא כמובן ההקצבות ולא הגיוס. מקוממת האפליה הבלתי נסבלת של הצעירים החילוניים ביחס לבני גילם החרדים. צעיר חילוני בן 18 חייב על פי חוק לשרת שלוש שנים שבהן הוא מסכן את חייו ואת בריאותו ובהן הוא מנוע מללמוד או לעבוד.  בתום שלוש שנים, אם לא החתימו אותו על הארכת השרות בגין קורסים שונים, הוא צריך להתחרות  בשוק העבודה או להתחרות על קבלה למוסדות להשכלה גבוהה. שם, אם התמזל מזלו והתקבל, הוא נדרש לשלם שכר לימוד ובד בבד למצוא מימון לשכר דירה ופרנסה לתקופת הלימודים.

הלאה, בין אם הוא לומד או עובד (בדרך כלל הוא גם וגם), בשלב מאוחר יותר ישאף חיילנו המשוחרר לרכוש דירה. אז יגלה שגם כאן הוא מופלה לרעה. מחירי הדיור הגבוהים מותירים לו רק לחלום, ודיור בסבסוד ממשלתי (מחיר למשתכן) מוגבל כידוע למשפחות חרדיות  בעלי ותק בנישואין. כל זה אינו מונע מצה"ל לקרוא לחיילנו לשרות מילואים ומרשויות המדינה לגבות משכרו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, הפרשה לפנסיה וכו' וכו'

באותו זמן, בני גילו החרדים "הורגים עצמם באוהלה של תורה" כשכל צרכיהם מכוסים  מקופת המדינה: לימודים חינם בישיבות התיכוניות ובכוללים, מגורים בפנימיות לילדים ולנוער עד יום הנישואים, רכישת דירות מוזלות, הנחות בארנונה ובמעונות יום, קצבה חודשית לתלמידי הישיבות וקצבאות ילדים. ממש פנסיון מלא על חשבון משלם המיסים.

הדרך לעצור את האפליה הזאת אינה בגיוס כפוי לצה"ל או באכיפה של לימודי הליבה על בתי הספר החרדים אלא בהפסקת התמריץ הכלכלי לאי-עבודה ולאי-גיוס. על הממשלה להשתמש בתקציב המדינה שהוא מכשיר המדיניות הראשון במעלה ולהפסיק לממן את המגזר החרדי. יש להפסיק לתקצב את בתי הספר היסודיים והתיכוניים שאינם מעניקים לתלמידיהם השכלה במקצועות הליבה ושאינם מכירים במוסדות המדינה, להפסיק את התקצוב הפסול של הכוללים ואת הקצבאות המשולמות לאברכים.

מהלך כזה , אם ייעשה באופן הדרגתי, יביא שינוי  בריא במגזר החרדי. בתי ספר חרדיים אחדים יקבלו את העול ואת התקצוב המגיע אתו ואחרים שאינם מוכנים לשנות את אופיים יצטרכו למצוא מקורות מימון אחרים, ממש כמו תלמודי התורה והכוללים בברוקלין ובאנטוורפן. אין ספק שהפסקת הקצבאות לתלמידי הישיבות תוציא רבים מהם למעגל העבודה ואולי אף לשרות צבאי רגיל. צעדים אלה צריכים להיות מלווים בהרחבת התכניות להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה המותאמות לחרדים. תכניות מעטות  מסוג זה מופעלות כבר על ידי פרויקט תבת של הג'וינט, קרן קמח והתמ"ת.