ערב פסח – צעדת השיבה ויציאת מצרים

"שלושה פלסטינים חדרו השבוע מעזה עם רימונים וסכינים ונעצרו ליד בסיס צאלים – כ-20 ק"מ מהגבול".   אפשר להגדיר אותם מבקשי מקלט מאחר וברחו ממקום שלדעת כל המומחים אינו ראוי למגורי אנוש. אם מדינת ישראל רוצה לבלום את "צעדת השיבה" כדאי שתפעל בדחיפות להפוך את רצועת עזה למקום ראוי למגורים.

המסתננים עקפו את הקיבוצים שפגשו בדרך ושמו פעמיהם למחנה צבאי שם נתפסו כשהם יושבים ליד הגדר ומחכים להיתפס. התברר ששלושת הצעירים חדרו לישראל כדי להיאסר בכלא כי תנאי הכליאה בישראל טובים מהחיים ברפיח, במיוחד לצעירים חסרי תעסוקה. בכלא הם מקבלים לפחות ארוחות ומקלחת חמה, תנאי מחיה בסיסיים שאין להם בעזה. בהכירם את הנהלים של צה"ל הצטיידו השלושה ברימונים וסכינים שנועדו לתייג אותם כמחבלים שנשלחים בישראל לכלא. מסתננים שחודרים לארץ ללא נשק (מבקשי מקלט) מוחזרים אחר כבוד לרצועת עזה.

צילום: רויטרס

קשה לתאר את תהומות היאוש שמוביל צעירים ובריאים להיכנס לכלא מרצונם אבל התופעה של אנשים המסכנים את חייהם במטרה לפרוץ את הסגר (גם עזה היא סוג של בית כלא) ולצאת ממנו, גם אם לכלא משופר, הולכת וגוברת. אותו יאוש מסביר את ההיענות הצפויה ל"צעדת השיבה" שהכריז החמאס: כשמאות ואלפי נשים, ילדים וגברים יקימו אוהלים ליד הגדר ויצעדו במטרה לעבור את הגבול. החיים ברצועת עזה כל כך קשים שאין להם מה להפסיד.

אף שהרשויות מסרבות לפרסם נתונים רשמיים, מקורות ורופאים עזתים מספרים שיותר ויותר תושבים מנסים לשים קץ לחייהם מדי יום. 60% מהצעירים מובטלים, 40% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני, 80% תלויים בארגוני סיוע ורבים איבדו את התקווה לשינוי. "מעדיף למות מאשר לראות את ילדיי מתים" אמר אחד מהם לעיתונאי. אספקת החשמל מוגבלת לשעות ספורות ביום, המים בברזים אינם ראויים לשתייה, הביוב מציף את הרחובות וזורם לים, קיים מחסור בתרופות ובחומרים לבניית הבתים שנהרסו ב-2014 במלחמת צוק איתן. המעברים לישראל ולמצרים סגורים, אין יוצא ואין בא למעט מאושרים בודדים שמקבלים אישור לצאת לטיפול רפואי.

ואם כל אלה לא מספיקים, מתברר שגם הנשיאים יורדים עליהם: אבו מאזן קיצץ באחרונה את המשכורות שהרשות הפלסטינית מעבירה לפקידיה ברצועה, ונשיא ארה"ב טראמפ הודיע על קיצוץ בהשתתפות של ארה"ב בתקציב אונר"א. ללא תעסוקה, ללא משכורות  הפקידים וללא מערכת הרווחה ואספקת המזון של אונר"א אין פלא שהתושבים הנצורים מתכוננים לצעוד בשבועות הבאים לעבר הגדר .

אז נכון שלחמאס תפקיד מרכזי בהידרדרות המצב ונכון שארגון אונר"א לוקח צד ואינו מתווך הוגן אבל האשמה הזאת לא מנחמת את 2 מיליון תושבי הרצועה הרואים מבעד לגדרות ישובים פורחים במדינת ישראל המשגשגת. האשמה של החמאס לא מנחמת גם את תושבי עוטף עזה שעלולים להיפגע, בין אם מחדירת מסתננים ובין אם ממלחמה חדשה שתפרוץ אם לא יימצא פתרון. לא בכדי חברי הקיבוצים והמושבים הגובלים בעזה מתריעים מאז מלחמת צוק איתן שהמצב ברצועה קרוב לפיצוץ ודורשים מהממשלה לפעול להקלת המצוקה. החקלאים שביניהם אף מבקשים לאפשר להם לקלוט עובדים עזתיים.

המצב המידרדר והתכניות לצעדת השיבה ידועים מזמן למקבלי ההחלטות בישראל אך דבר לא נעשה לקדם את פני הרעה – לשפר את התנאים בעזה ובכך לסכל את הצעדה. במקום זה בונים עוד חומות, חופרים תעלות, מקימים סוללות עפר ומציבים צלפים – מכינים כוח, כוח ועוד כוח.

הרי במקום כל אלה או נוסף עליהם אפשר היה לנקוט בצעדים בוני אמון – לספק חשמל  לתושבי עזה, להזרים מי שתייה ממפעל ההתפלה באשקלון, לאפשר ליותר אנשים לצאת מהרצועה ולאפשר יציאה מבוקרת של עובדים בחקלאות לקיבוצים ולמושבים בעוטף עזה.

ולטווח ארוך – לפתוח את רצועת עזה לעולם לא דרך ישראל אלא מערבה, באמצעות בניית נמל ימי ונמל תעופה שגורמים בינלאומיים התחייבו לממן. רק תכנית כזו תאפשר לתושבי הרצועה פיתוח כלכלי ואופק של תקווה. ואם צריך לשאת ולתת עם החמאס למען הצלת הרצועה ומניעת מלחמה או פלישה המונית של עזתים, צריך לדבר אתם, ועם כל אחד אחר.

מקור: אתר צה"ל

אם ממשלת ישראל הייתה מנצלת את כוחה לבניית צעדים בוני אמון עם הפלסטינים בכלל ועם תושבי רצועת עזה בפרט, לא היינו מגיעים לצרה הזאת הניצבת היום לפתחו של צה"ל. לבי עם החיילים שיאלצו לשמור בליל הסדר על הגבול ועם הרמטכ"ל והמפקדים שהזהירו את הממשלה מפני ההידרדרות ברצועת עזה ונדרשים עכשיו להוציא את הערמונים מהאש שלא הם הדליקו.

חג שמח!

חייבים לעצור את המלחמה הבאה

שוב עפים הקסאמים על תושבי עוטף עזה, שוב מגיב צהל בהפצצות, שוב מנשבות כאן רוחות מלחמה. רבים ממרכיבי התערובת הנפיצה שגררה את ישראל וחמאס למלחמה בחודשי הקיץ של 2014, ושנסקרו השבוע בדו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן, שבים לרחף באוויר לקראת אביב 2017. המלחמה הבאה היא רק עניין של זמן. צהל כבר מתכונן ושר הביטחון ליברמן מבטיח להראות לחמאס את נחת זרועו.

כאילו לא היינו בסרט הזה כל כך הרבה פעמים. הנסיבות בעזה לא השתנו, הן רק החמירו — בעיות תשתית חמורות, קשיים גדולים באספקת המים והחשמל, אבטלה חריפה, תחושת מחנק ומצור — עלולות להוביל לכך שהפעם,  יהיה זה החמאס ומנהיגו החדש שיציתו את האש. אבל האזהרה הייתה כתובה על הקיר כבר שנתיים וחצי – מסיום מלחמת צוק איתן שבה נפלו 68 חיילים, 5 אזרחים ישראלים ויותר מאלפיים פלסטינים, נוסף להרס הנורא שזרע צהל ברחבי הרצועה.

 כך החמיצה ישראל עוד הזדמנות לכונן רגיעה ארוכת טווח על ידי הסרת המצור מעל רצועת עזה.  נמל תעופה ונמל ימי שהאיחוד האירופי מוכן לממן את בנייתם, יפתחו את עזה לעולם, יסירו את האחריות לנעשה בה מישראל ויביאו תקווה ושלום לתושבים משני צדי הגבול. עדיין לא מאוחר, עדיין אפשר למנוע את המלחמה הבאה!  להמשיך לקרוא

יש תקווה: נשים צמות למען השלום

מה מביא נשים עסוקות מכל קצות הארץ לעזוב בקיץ הזה את המשפחה, העבודה והבית הממוזג, ולעלות לירושלים יום-יומיים בשבוע ? מה הביא את אדר הצעירה ממצפה רמון, את מרב הרופאה מחיפה, את אורלי וששת חברותיה ממיתר, את אסתר הפסיכולוגית מתל-אביב ואת נטע, בת ואחות שכולה המפליאה לנגן בחליל צד – לשבת בחום יוקד באוהל רעוע על מדרכה מול בית ראש הממשלה ולצום 25 שעות? ראיתי אוהל, סככה, שלטים גדולים, סרטים תכולים, נשים צעירות יותר ופחות בחולצות לבנות ועליהן הסיסמה: "דורשות הסכם מדיני", שישיות מים מינרליים, כובעים רחבי שוליים וספר אורחים.

צום איתן 31
צילום: יעל אדמי

להמשיך לקרוא

איך שוב ניצלנו מלחץ בינלאומי

במערכת הבחירות שמגיעה השבוע לסיומה מתעלמות המפלגות המתמודדות מהמלחמה שהייתה פה בקיץ האחרון. כאילו לא נורו עלינו טילים במשך שבועות ארוכים, כאילו לא נפלו משני הצדדים יותר מדי קורבנות שווא. בתום מלחמת צוק איתן, נדמה היה שהזעם הציבורי בארץ והאיבה לישראל בחו"ל ישפיעו על מקבלי ההחלטות להתניע, או לפחות להיגרר, למהלך מדיני. מדינות אירופה כבר התחילו ללחוץ על ישראל להגיע להסכמים ולהקל את המצור על רצועת עזה.

התמונות הקשות מעזה השפיעו על דעת הקהל במדינות רבות. הפגינו עשרות אלפים בלונדון, פריז, ברלין, אמסטרדם, איסטנבול, סידני, קייפטאון וערים נוספות במחאה נגד פעולות צה"ל ברצועת עזה ובקריאה להפסקת אש ארוכת טווח בלחימה בין צה"ל וחמאס. המפגינים בפריס קראו להפסקת "התוקפנות הישראלית" ולהסרת "המצור הבלתי-חוקי מהרצועה". "לה מונד" הצרפתי דיווח כי המפגינים בבירה ובערים נוספות בצרפת, קראו: "ישראל רוצחת, הנשיא (פרנסואה הולנד) משתף פעולה". הם נשאו דגלים פלסטיניים ושלטים עליהם נכתב בין היתר: "הפסיקו את הטבח בעזה". להמשיך לקרוא

נשים דורשות שלום!

אולי הגיעה השעה שהנשים ירימו את קולן וידרשו מהמפלגות הוותיקות והחדשות לחשוף את התכניות שלהן לפתרון הסכסוך או לחילופין, יחשפו את אזלת ידן של המפלגות שאין להן תכנית כזו

29.12.14

אם נסעתם בימי שישי האחרונים בכבישים הבינעירוניים נתקלתם וודאי בחבורות של נשים לבושות חולצות טי לבנות עומדות בצמתים ונושאות שלטים גדולים בזכות השלום ונגד המלחמה. אם עצרתם לידן, קרוב לוודאי שקשרו למכונית שלכם סרט תכלכל או דחפו לידכם עלון המזמין אתכם (בעיקר אתכן) להצטרף אליהן תחת הסיסמה: "בוחרות בחיים – דורשות הסכם מדיני!" השלום, שלפני עשרות שנים נישא בפי כל פוליטיקאי כשאיפה האולטימטיבית של מדינת ישראל, איבד בשנים האחרונות את הרייטינג שלו והמעטים שמעיזים להזכיר אותו מתויגים מיד כשמאלנים, בוגדים או סתם תמהונים. כמו בעבר, גם הפעם הנשים הן אלה שמורדות ב"קונסנזוס" הביטחוני, זה שמקדש את הקיפאון המדיני ומוליך אותנו ממלחמה למלחמה.

ראש פינה
עושות שלום בראש פינה, דצמבר 2014

להמשיך לקרוא

מיומנה של אם לחייל

31.7.2014

לפני עשרה ימים ניסיתי לברוח מהמלחמה לחופשה קצרה בארצות סקנדינביה הקרירות והשלוות. להגנתי עלי לציין שהחופשה הייתה מתוכננת ומשולמת מראש, ובכלל, חופשת קיץ היא מנהג נפוץ בקרב עמים תרבותיים שאינם נתונים במלחמה מתמדת, עמים שהיינו רוצים להידמות אליהם. מלבד זה, ידוע שחופשת קיץ חיונית לבריאותו הנפשית של הנופש, בעיקר אם איתרע מזלו והוא חי בארץ חמה מסוימת במזרח התיכון. אשר על כן ולמרות ירי הטילים מעזה ופתיחת מבצע "צוק איתן" ואולי דווקא בגללם, קמנו בן זוגי ואני וטסנו צפונה. אלא שמהר מאוד התברר שהבריחה נכשלה והחופשה הייתה עגומה למדי.  להמשיך לקרוא