ספק רב אם צה"ל באמת זקוק לתוספת של אלפי חיילים חרדים חסרי מוטיבציה וחסרי השכלה במקצועות הליבה. בג"ץאמנם קבע ובצדק שחוק טל אינו חוקתי ומפלה אבל אם  יגייסו אותם בכפייה, צה"ל שכבר היום מתחרד משנה לשנה, עלול לצאת מופסד. הם ידרשו מזון גלאט כשר, הפרדה מוחלטת בין חיילים לחיילות, חופשות מורחבות בחגים ותנאים שונים ומשונים. אם הגיוס יידחה לגיל 21 כמו בתכנית שחר, יקבלו החיילים החרדים משכורת חודשית בשעה שהחיילים האחרים יקבלו קדחת.

הבעיה האמתית היא כמובן ההקצבות ולא הגיוס. מקוממת האפליה הבלתי נסבלת של הצעירים החילוניים ביחס לבני גילם החרדים. צעיר חילוני בן 18 חייב על פי חוק לשרת שלוש שנים שבהן הוא מסכן את חייו ואת בריאותו ובהן הוא מנוע מללמוד או לעבוד.  בתום שלוש שנים, אם לא החתימו אותו על הארכת השרות בגין קורסים שונים, הוא צריך להתחרות  בשוק העבודה או להתחרות על קבלה למוסדות להשכלה גבוהה. שם, אם התמזל מזלו והתקבל, הוא נדרש לשלם שכר לימוד ובד בבד למצוא מימון לשכר דירה ופרנסה לתקופת הלימודים.

הלאה, בין אם הוא לומד או עובד (בדרך כלל הוא גם וגם), בשלב מאוחר יותר ישאף חיילנו המשוחרר לרכוש דירה. אז יגלה שגם כאן הוא מופלה לרעה. מחירי הדיור הגבוהים מותירים לו רק לחלום, ודיור בסבסוד ממשלתי (מחיר למשתכן) מוגבל כידוע למשפחות חרדיות  בעלי ותק בנישואין. כל זה אינו מונע מצה"ל לקרוא לחיילנו לשרות מילואים ומרשויות המדינה לגבות משכרו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, הפרשה לפנסיה וכו' וכו'

באותו זמן, בני גילו החרדים "הורגים עצמם באוהלה של תורה" כשכל צרכיהם מכוסים  מקופת המדינה: לימודים חינם בישיבות התיכוניות ובכוללים, מגורים בפנימיות לילדים ולנוער עד יום הנישואים, רכישת דירות מוזלות, הנחות בארנונה ובמעונות יום, קצבה חודשית לתלמידי הישיבות וקצבאות ילדים. ממש פנסיון מלא על חשבון משלם המיסים.

הדרך לעצור את האפליה הזאת אינה בגיוס כפוי לצה"ל או באכיפה של לימודי הליבה על בתי הספר החרדים אלא בהפסקת התמריץ הכלכלי לאי-עבודה ולאי-גיוס. על הממשלה להשתמש בתקציב המדינה שהוא מכשיר המדיניות הראשון במעלה ולהפסיק לממן את המגזר החרדי. יש להפסיק לתקצב את בתי הספר היסודיים והתיכוניים שאינם מעניקים לתלמידיהם השכלה במקצועות הליבה ושאינם מכירים במוסדות המדינה, להפסיק את התקצוב הפסול של הכוללים ואת הקצבאות המשולמות לאברכים.

מהלך כזה , אם ייעשה באופן הדרגתי, יביא שינוי  בריא במגזר החרדי. בתי ספר חרדיים אחדים יקבלו את העול ואת התקצוב המגיע אתו ואחרים שאינם מוכנים לשנות את אופיים יצטרכו למצוא מקורות מימון אחרים, ממש כמו תלמודי התורה והכוללים בברוקלין ובאנטוורפן. אין ספק שהפסקת הקצבאות לתלמידי הישיבות תוציא רבים מהם למעגל העבודה ואולי אף לשרות צבאי רגיל. צעדים אלה צריכים להיות מלווים בהרחבת התכניות להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה המותאמות לחרדים. תכניות מעטות  מסוג זה מופעלות כבר על ידי פרויקט תבת של הג'וינט, קרן קמח והתמ"ת.