אז מה בדיוק ההבדל בין הספינה הנשיאותית של ינוקוביץ לבין המטוס עם המיטה המעופפת של נתניהו? הרי בשני המקרים אושרו ההוצאות כחוק והכסף זרם לא לכיס הפרטי אלא למותרות מנקרות עיניים של מנהיגים המשוכנעים שימשיכו לכהן בתפקידם עד עולם.

בימים האחרונים מרבה התקשורת לעסוק במשפט הולילנד ובמילים הקשות בהן תאר השופט דוד רוזן את המורשעים: "מקבלי השוחד מעוררים יחס של תיעוב… הנוטל שוחד הנו בבחינת בוגד באמון שניתן בו… אין דין עבריינים שנולדו למצוקה כלכלית כדין נאשמים המשתייכים לעלית החברתית והכלכלית… שמנה וסלתה של הארץ". באותה עת מתרחשת מחוץ לכותלי בית המשפט  שערורייה גדולה יותר של מעילה באמון הציבור ובכיסו לא מצד ראש ממשלה לשעבר אלא של ראש ממשלה מכהן הנמנה אף הוא על שמנה וסלתה…

סכומי השוחד שקיבל אולמרט מתגמדים נוכח המתנות שהעניק לעצמו נתניהו בשבוע שעבר:  מטוס פרטי להטסת ראש הממשלה ונשיא המדינה לחו"ל, והקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ומעון רשמי לראש הממשלה ומשפחתו. עלות המטוס נאמדת ב-70 מיליון שקל, ואילו עלות המבנה תהיה ככל הנראה 650 מיליון שקל. לא פחות. מתברר שממוצע הוצאות הטיסה של ראש הממשלה ונשיא המדינה עומד על 19 מיליון שקל בשנה. אין מפרסמים את הנתונים בנפרד לכל אחד מהם כדי לא להביך את ביבי. יש לציין כי בדרך כלל טס הנשיא בטיסות אזרחיות רגילות ואילו לראש הממשלה חוכרת המדינה מטוס לכל נסיעה. ולא רק זאת, אלא שנתניהו דרש להתקין בכל טיסה מיטה זוגית המייקרת את המחיר בכמיליון שקל לפחות. כך עושה ראש הממשלה בקופה הציבורית כבתוך שלו.

אבל ביבי לא טיפש. כמי שאינו אוהב להכניס את היד לכיס (לפני היבחרו לראשות הממשלה נהג להזמין ידידים למסעדה ולהסתלק לפני הגשת החשבון. גם שרל'ה נהגה לצאת מהמספרה מבלי לשלם) הוא למד מניסיונם המר של אולמרט, הירשזון ודומיהם ואינו מבקש מתנות מבעלי עניין. למה לו להסתכן? פשוט יותר ובעיקר חוקי למהדרין לדרוש ולקבל טובות הנאה מהממשלה ומהכנסת. ביבי דואג שהוצאותיו הפרטיות המוגזמות יאושרו על ידי הגורמים המוסמכים ויבואו מתקציב המדינה, כלומר מאתנו האזרחים. כדי להקדים תרופה למכה, דאג למינוי אנשי שלומו לתפקידים הרגישים של מבקר המדינה והיועץ המשפטי. במקרים בהם עלולה להתגלות התנגדות, כמו בדרישתו לרכוש מטוס ולבנות ארמון, הוא ממנה ועדה ובוחר את חבריה מקרב המקורבים.

ינוקוביץ ופוטין הקדימו אותו

מזכיר לכם משהו מהעבר הקרוב? ההמונים שהשתלטו לפני כמה חודשים על המעון הרשמי של נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ, נדהמו לגלות מתחם מפואר שכולל מגרש גולף על 104 דונמים, גן חיות פרטי, מנחת למסוקים, אוסף מכוניות ויאכטה מפוארת. בתוך הארמון נמצאו בין היתר כלים סניטרים מצופים זהב טהור ובקבוקי וודקה יקרים עם תמונת דיוקן עצמי. וכל זה במדינה הענייה ביותר במזרח אירופה הנמצאת על סף פשיטת רגל.

אז מה בדיוק ההבדל בין הספינה הנשיאותית של ינוקוביץ לבין המטוס עם המיטה המעופפת של נתניהו? הרי בשני המקרים אושרו ההוצאות כחוק והכסף זרם לא לכיס הפרטי אלא למותרות מנקרות עיניים של מנהיגים המשוכנעים שימשיכו לכהן בתפקידם עד עולם. נתניהו וינוקוביץ כמו צ'אוצ'סקו ואחרים לפניהם רואים עצמם מורמים מעם ממש כמו לואי ה-14. לא במקרה, ראשי מדינה מסוגם משגשגים בסביבה של עוני ואי שוויון קיצוני.  המאיון העליון חוגג, מעמד הביניים קורס ושיעור העניים עולה. נכון שנתוני המקרו של ישראל נראים טוב מאלה של אוקראינה אבל כשיורדים לרמת המיקרו, התמונה עגומה למדי. לא חסרות דוגמאות לראשי מדינה ש"השתן עלה להם לראש"– החל בנפוליאון שהכתיר עצמו לקיסר ועד לוולדימיר פוטין שהחוקה לא אפשרה לו להתמודד על כהונה שלישית רצופה כנשיא רוסיה. לקראת תום הקדנציה השנייה סימן את דמיטרי מדבדב כמועמד המועדף עליו לתפקיד הנשיא הבא ודאג  שייבחר. מדבדב מינה בתורו את פוטין לראש הממשלה וב-2012, אחרי הפסקה בת ארבע שנים,חזר לכהונה שלישית כנשיא.  מאז התיר כל רסן ואת התוצאות רואה העולם במשבר האוקראיני.

היכונו לשינוי שיטת הממשל

עכשיו מנסה לעשות זאת ביבי בניסיונו לבטל או לפחות לגמד את מוסד הנשיאות. בשלב זה  הוא מפעיל לחץ לא מתון על חברי הקואליציה למען דחיית הבחירות לנשיאות ופועל לביטול הסעיף המאפשר לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר. מדובר ביוזמה לשינוי ממשי של שיטת המשטר ומלבד כמה מאמרי דעה בעיתונות, אין פוצה פה ומצפצף. כך מבצר נתניהו את מעמדו כשליט היחיד של ישראל.

ביבי משוכנע שימשיך לכהן כראש ממשלה גם אחרי הבחירות הבאות, אחרת לא היה מתאמץ כל כך ליזום את בנייתו של בית החלומות שיושלם רק בעוד 3-4 שנים, אחרי מועד הבחירות הבאות לכנסת. אם חלילה לא יצליח להרכיב את הממשלה הבאה, חזקה עליו שיחזיר את מוסד הנשיאות  לקדמותו, יוסיף לו סמכויות שניטלו ממנו ויעבור עם רעייתו להתגורר בבית הנשיא היפה בטלביה. אז יכונן וודאי משטר נשיאותי ויחגוג את השינוי במטוס החדש עם המיטה המתכווננת.

בישראל אין חוק המגביל את מספר הקדנציות של ראש הממשלה והנשיא. יתרה מכך, בהיעדר חוקה אין חסמים ליוזמות חקיקה חפוזה ומטורפת של הכנסת כדוגמת חוק החרם והצעות חוק הלאום והנכבה. במקום בו אין שמים סייגים לכוחו הפוליטי של ראש המדינה הופכת הדמוקרטיה הפרלמנטרית לסוג חדש של אבסולוטיזם פוליטי.